‏הצגת רשומות עם תוויות סלוגן-לעסק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סלוגן-לעסק. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 3 בדצמבר 2019


בס"ד


קליק לאתר שלי
הבטחות על הקרח
הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמינו, מתחייבים על משהו.
אבל לא תמיד, אנחנו באמת יכולים לעמוד מאחוריו.
באנגלית קוראים לזה Over-Promise בעברית-חארטה.
למה אנחנו מחרטטים לפעמים? על פי רוב, מתוך רצון להרשים.
שירצו בנו ויאהבו אותנו ויקנו מאיתנו.
אבל קרח כמו קרח-נמס מהר.
הכי-טוב, הכי-גדול, הכי-זול, הכי-נמכר
בפלטפורמות שיווקיות ופרסומיות אשר מכבדות את עצמן,
דורשים ''להציג-קבלות''. אם אתם אומרים שאתם ככה וככה,
אנא הראו תעודה/מחקר/הוכחה. כדי לא להתפס בחוסר-אמינות.
אבל בעסקים יש מי שנוטים לפחות ''ליפות את המציאות''.
לא כמו בבית המשפט:
את-האמת, רק-את-האמת ושום-דבר-מלבד-האמת.
מה זה גורם ללקוח פוטנציאלי? אם הוא מאמין הוא ''קונה'' את הסיפור.
אם הוא בודק בציציות, הוא עלולל להתאכזב.
לקוח מאוכזב זו קללה לעסק.
במיוחד בעידן הרשתות החברתיות. הוא עלול ''ללכלך'' עלינו.
לעשות לנו ''שימינג''. לגרום לנו להצטער על המילים המזויפות.
לשקר אין רגלים. הוא אף פעם לא מגיע רחוק ולא משתלם לטווח ארוך.
אין כמו דרך הישר.
אמינות מובילה לנאמנות
לכל מוצר, חברה, ארגון יש יתרונות מובהקים USP המיחד אותו מכל השאר.
צריך לחשוב ולחפור, לחפש ולחקור. אבל כשמוצאים את הנקודות הללו
יש להציג אותן ולספר ''לכל-העולם''. האכויות שלנו מאפשרות לנו
לבנות תדמית-חיובית, לבקש מחיר גבוה יותר. בזכות האכויות האלה לקוחות חוזרים.
אם הלקוח מרוצה מקצה לקצה ממה שקבל. כלומר לא ''קנה-חתול-בשק''.
לא עבדו עליו בעת הרכישה או ההזמנה. לפעמים אפילו נתנו לו עוד צ'ופר אקסטרא.
הוא ימליץ עלינו וישבח אותנו בפני הסובבים אותו. כך הוא עשוי גם לעשות,
ברשתות-החברתיות. עוד ועוד המלצות שכאלה יגדילו לנו את המכירות ואת ההכרה.
ועוד דבר חשוב לא פחות. כשאומרים את האמת, אף-פעם אי אפשר להסתבך
בסיפור או תיאור שונה בפעם הבאה או בפני לקוח אחר. כי אמת, יש רק אחת.

קונים ''שמוכרים'' סיפורים
אומרים שישראלים הם עם של סוחרים. הם ''ימכרו אפילו את אמא שלהם'',
כדי להשיג את מבוקשם. אני מכיר מקומות/ארצות/עמים שהפכו את הקישקוש
לשם נרדף. אפילו יותר מאתנו. אבל אנחנו די אלופים בתרבות ''החארטה''
ה- ''סמוך-עלי'' ו- ''יהיה בסדר''.
לא פעם תוך כדי שיחה על המחיר ותנאי-התשלום, אומרים: אני עוד אקנה ממך מלא.
או-אתה יודע כמה לקוחות אני אחבר לך?! כדאי לך לעשות לי הנחה/להסכים לתנאים שאני מבקש/ללכת לקראתי. בלה-בלה בלה.
אחד מהמשפטים שצועקים בשוק שאני הכי אוהב זה: תאמין לי אתה עוד תברך אותי!
זה בעצם אומר את הכל.
הבטחה בלי כיסוי-לא מחזיקה מים
יש מי שבוחרים להגיד את האמת. אבל לא את כולה.
מה יוצא להם מזה? הרי במוקדם או במאוחר, האמת תצא לאור.
כך שאם מבטיחים למשל-5 שנים אחריות. אם המכשיר/השיפוץ, הרכב ה...מתקלקל.
ממילא צריך לתקן או לתת חדש. יש מי שמספרים-סיפורים, שאין צורך בהוכחה.
''מכרתי דירה לזה וזה''. "עבדתי פעם במכרות באפריקה."
"סבא שלי היה רב גדול בקהילה." יכול להיות שללקוח תהיה אמפטיה.
שהמידע ירגש אותו. אבל אם מתארים סיפור אמיתי או מספקים הוכחה מוצקת.
זה חזק שבעתיים. גם אין חשש שזה 'יחזור כבומרנג'.

אבטיח מבטיח
בפירות ובמיוחד בכאלה שיש להם קליפה, אי אפשר לדעת מה יש בפנים.
טוב אולי אם זה זן-בלי-גרעינים, רוב הסיכויים שכל הערימה אותו הדבר.
אבל אם אדום או מתוק?  באמת שאי אפשר לדעת. מה עושים?
מבטיחים ''אבטיח-על-הסכין''! לא טעים, אל תקנה. זאת הצהרה.
זאת הפגנת-בטחון בסחורה. אבל כמובן שישנה גם סכנה בכך שיחזירו.
בתחומי ההמצאה/הקריאיטיב/האומנות, הקופיריטינג 
קשה אמנם להבטיח מראש מה יצא.
אך הלקוח יכול להתרשם מתיק-עבודות, מאתר אינטרנט, מהמלצות של לקוחות.
בבחינת-''אם עשית כל-כך הרבה דברים מוצלחים, כנראה שגם לי תתן פתרון נפלא.''
שווה ללקוח לשלם על זה.
מכאן, חובת ההוכחה מוטלת עליך. צריך לעבוד מדהים ולעמוד מאחורי המילים.
מי שמקצוען, יודע שיצא מצוין. איך? מניסיון. כמעט שאין דבר העומד בפני הניסיון.
הבטחות חותכות
כל עסק וחברה מתחייבת לעמוד מאחורי הבטחותיה.
עדיף לתת ליתרונות ולמחיר לדבר במקומכם, מאשר ''למכור קישקוש''.
עם תכונות חיוביות, יתרונות ייחודיים ועלויות, אי אפשר להתווכח. זה תמיד מנצח.
במכירות, אפשר ''להוביל'' את הלקוח לשאול את השאלות ''הנכונות''.
כאלה שיש עבורן תשובות מרשימות.
תמיד כדאי ''לשבת-במקומו''. לנסות להבין איך היתה התחושה, 
אם היו אומרים לך את אותם הדברים.
כדאי להפנות לממליצים. לשלוח את הלקוח לראות את המחירים של המתחרים.
אם היתרון שלך אמיתי ''תצא גדול''. גם תזכה בעסקה וגם ימליצו עליך ברבים.
וכידוע, המלצה של אחרים שווה פי מיליון מכל פרסום שבעולם.
שנאמר-אין הנחתום מעיד על עיסתו. ואין המוכר מעיד על סחורתו.
שתהיה לך הצלחה ב א מ ת.



יום ראשון, 14 באוקטובר 2018


בס"ד

קליק לאתר שלי


קופירייטר
פעם כתבתי מילון-מונחים בפרסום. תחת הערך קופירייטר,
רשמתי-המקצוע הכי מעתיק בעולם. וכל זאת למה? כי רוב רובם של הטקסטים
הם העתק/הדבק או לפעמים תוך כדי שכתוב קל של התוכן.
בעיקר תוכלו לראות זאת באתרי-אינטרנט. שם פשוט מסתכלים, מה עושים הגדולים והמובילים בתחום ועושים משהו דומה. מובן שיש מקרים יוצאי דופן. 
אתרים וקטעי-טקסט שמישהו מקצועי באמת חיבר אותם וניסח מחדש. 
כאלה שמביאים בשורה חדשה-ומרעננת. כך צריך לעשות. 
זוהי הדרך המקצועית והנכונה.
בכל אופן, מה זה ומי זה קופירייטר? קופירייטר הוא מקצוע של אדם האמון על הכתיבה בעולם הפרסום. הקופירייטר מחבר את המילים והרעיונות, לכל הפרסומות שאתם רואים, קוראים ושומעים.
*הכתיבה בלשון זכר, הינה לצורך נוחות הניסוח בלבד. מובן שגם קופירייטריות-נשים,
  אמונות על אותם נושאים בדיוק.
כותב היטב
הקופירייטר מחבר שמות וסלוגנים [סיסמאות], כותרות וטקסט למודעות, לעלונים, לבאנרים. קופירייטר המכונה בעברית רעיונאי, ממציא תסריטים לטלויזיה ולדיגיטל.
הוא כותב ג'ינגלים לשירה ולקרינות. קופירייטר מוכשר יודע גם להמציא רעיונות
למבצעים, למתנות, לפרסום-גרילה. הקופירייטר יכול לתאר את הסאונד-אפקט ואת המוסיקה המלווה את הפרסום. פעמים רבות הוא יציע רעיון ויזואלי, אשר ישלים את המילים בתמונות. כלומר לא לתת בהכרח פירוש מילולי. 
כי להגיד יומולדת ולהראות שלט: מזל טוב ליום הולדתך. זה משעמם.
אם כך, קופירייטר ינסח את המילים וילווה את הפרסום בשיתוף המעצב הגרפי,
משלב החיבור וההמצאה ועד ליציאה למדיה.
זנים של קופירייטרים
יש המון קופירייטרים. יש גם מי שמכונים ''קופירייטרים-מתוסכלים''.
כלומר הם למדו לכתוב בכיתה ג'. הם בעלי תואר אקדמי. אולי הם אפילו מצטיינים במה שהם עושים. אבל כדי לכתוב כמו שצריך לפרסום, צריך הרבה ידע וניסיון עשיר.
כי יש שפות שונות בפרסום וצריך להכיר אותן. כדי לדעת באיזה סגנון להשתמש למה. הכי טוב ''להמציא שפה חדשה''. כלומר לא להעתיק. אלא לחדש. לייצר יש-מאין.
להגיד משהו מענין/מפתיע/מרגש, שטרם נראה ונשמע כמותו. שפה שתהיה ייחודית למוצר, ארגון, חברה עבורה התכנים מיועדים.
יש קופירייטרים שטובים בתוכן לאינטרנט. יש מי שיודעים לכתוב קומי.
תמצאו אחרים שמתמחים בענף מסוים. פיננסים, רכב, מזון...
אותי לימדו שקופירייטר, צריך לדעת לכתוב לכולם.
אני חושב שמי שהוא מקצוען רק לתחום אחד, הוא משעמם. גם את עצמו וגם את הלקוחות. זה כמו לימון. יש בו רק את המיץ שיש בו. אי אפשר למלא בו עוד.
אם הוא לימון. הוא חמוץ. הוא צהוב או ירוק והוא נפלא להכנת לימונדה. וזהו.
קופירייטר טוב, ''ממציא את עצמו כל יום מחדש''.
אני יכול לגשת לאותה משימה עצמה, בדרכים ומכיוונים שונים.
רק ככה אפשר להגיע לפרסום חדשני, מקורי, פורץ-דרך ומפתיע.



קופירייטר-יש חיה כזאת
לעניות דעתי העשירה, קופירייטר צריך שיהיה לו אש בעיניים.
הוא צריך להיות סקרן ושקדן. לחפש ולהתענין. לשאול שאלות.
גם אם ללקוח לא נעים לשמוע אותן. צריך לחפור ולהגיע לשורש הענין.
קופירייטר צריך להכיר את השפה על בוריה. מותר לו לעשות שגיעוט קטיב. אבל רק אם הוא עושה זאת בכוונה תחילה. עליו להכיר מושגים ופתגמים. 
מנהגים וסגנונות כתיבה.עליו לחקור ולבדוק בכל פרויקט מחדש, 
כדי להעשיר את ידיעותיו.
קופירייטר צריך להיות ער לאופן בו מדברים, ברחוב ובטלויזיה, ברדיו ובשוק.
הוא צריך לקרוא ספרים ולצפות בסרטים. מוטב לו שיראה אומנות מכל הסוגים. 
יסע למקומות רחוקים. ידבר עם אנשים ממקומות שונים, מקצועות שונים, מגזרים ומגדרים שונים ואפילו משונים.
יגלוש באתרים וישחה בים. יטפס על הרים ויסטלבט בעמקים.
קופירייטר טוב חייב להתמלא בחוויות. מהרבה סוגים. כי הכתיבה וההמצאה,
סוחטים אותך. מוציאים ממך את כל האנרגיות והרעיונות. אתה חייב להתמלא מחדש.
לבוא למשל אחרי חופשה עם אנרגיות וקארמה טובה. להיות קשוב.
אבל גם לא לקחת את עצמך יותר מדי ברצינות.
כמו שאמר לי פעם קולגה: ''אסור לנו לשכוח, שאנחנו בסך הכל מכינים אריזות לוופל''.
ברור שהלקוח רוצה שתקח אותו בשיא הרצינות. שתייצר לו חומרים מצוינים ומוכרים.
אבל אם תהיה רציני יתר על המידה, תקבור את מושא הפרסום
יחד עם הרצינות התהומית שלך.
טקסטים ארוכים ומדויקים
לפעמים יש הרבה מה להגיד. גם אם צריך מספר דפים או פרקים, צריך לנסח אותם כהלכה. אמנם יש אומרים, שאנשים לא קוראים. זה נכון לקהלים מסוימים.
בעיקר אנשי-עסקים ומנהלים נורא עסוקים וצעירים עם מוח דיגיטלי ואצבעות זריזות.
המידע בו אנו מוצפים, מושך את תשומת הלב לכיוונים שונים. אבל אם דבר מה חשוב וחיוני להבנה והעמקה בתחום כלשהו, חשוב לספק את המידע. רק שסגנון הכתיבה צריך להיות מרתק ומענין. תמצאו למשל אתרים בהם יש צורך בלשוניות. מקטעים המרחיבים את היריעה על נושא כזה או אחר. [קרא-עוד] הרי אי אפשר לברוח מזה.
יש לכתוב ולתאר היטב.
כפי שאמרה פעם קולגה: "אל תגידו נכתוב קצר, כי ממילא אף אחד לא קורא.
כתבו כהלכה. חברו טקסט מרתק וקולח. כולם יקראו ויגלו ענין."
למה לשמור במגרה
רעיונות טובים צריכים לצאת לאור. אין טעם להשאיר אותם ''להזדמנות-מיוחדת''.
'מהקופסא' שיצא הרעיון הגדול, יבואו רעיונות חדשים. לפעמים אפילו קולעים וטובים יותר מאותו משהו ''ששמרתם''. מה גם ש-Grate minds think alike.
הרעיון המדהים שלכם עלול לצוץ אצל המתחרים. זה קורה גם כי מישהו איפשהו
אולי חשב על זה בעצמו. אך קורה גם שמישהו סיפר למישהי ואיכשהו הרעיון
דולף ומגיע לאזנים הלא נכונות.
יש לכם רעיון מצוין-תנו לו את הבמה הראויה. אם תצטרכו הפתעה קולעת
לפרויקט אחר, תחשבו, תחפרו, תתאמצו ותמצאו. זה נכון לשם עבור מוצר,
לשם לעסק חדש, לסולוגן בעברית, לסלוגן באנגלית, לכותרת, לרעיון עבור מבצע,
לסרט פרסום, לסרט תדמית, לסרט מכירה, לג'ינגל, לפרסום-גרילה, לבאנר
ובעצם כמעט לכל דבר שצריכים מקופירייטר.


כמה עולה קופירייטר מעולה
תכל'ס לקופירייטר אין מחיר. תחשבו לדוגמא, שאתם צריכים שם לעסק חדש.
מישהו יכול לכמת את הבארכה ואת ההצלחה העסקית שהשם עשוי לתרום להצלחת העסק? לא. אם צריך סרט הדרכה. כזה שיגרום לכל מי שצופה בו, להבין דקויות שאי אפשר לתאר במילים ולהראות בתמונות. כמה זה שווה לכם? סרט מכירה, סרט תדמית, סרט הדרכה-יכול לשמש אתכם למשך שנים רבות וטובות. כך גם לגבי רעיון
עבור מתנה-שיווקית, תוכן לאתר אינטרנט, סלוגן לעסק או אפילו ניוזלטר.
אם המסר עושה את העבודה, הוא שווה את הרווחים שהוא יביא יחד עם בונוס על כך שיזכרו אותו. מעבר לכך יש קופירייטר שסיים זה עתה את לימודיו. נסינו מועט. אבל יש לו פוטנציאל. צריך לשלם לו כדי שימשיך לחשוב ולהשתפר. קופירייטר וותיק לעומתו, מביא איתו לעבודה ניסיון וכשרון מוכח. מגיע לו לקבל יותר. כמה יותר? בקשו הצעת מחיר ותדעו.
סיבוב שני
אני מציע בדרך כלל ללקוחות סיבוב אחד של שינויים ותקונים. וכל זאת למה? כי אני חושב שללקוח ''יש את הראש שלו''. הוא מכיר את המוצר, השירות, החברה אותה הוא מיצג ויודע דברים מסוימים-יותר טוב מכולם. לכן אם מעירים לי על תוכן או משהו אחר שחברתי, אני מבקש שיתנו לי ביקורת בונה. כדי שאוכל להטמיע בראש את הלך המחשבה והצורך אותו הלקוח מעלה. יחד עם זה, אני יודע את העבודה ומרגיש מה נכון. כך שחבל לכתוב ולחשוב שוב-ושוב בלי סיבה אמיתית. אני אומר ללקוחות שלא יתייעצו עם יותר מדי אנשים. כי הם רק יבלבלו אותם. אבל שירכזו את ההערות ולא ימציאו סיבות ותירוצים, למה צריך לעשות את העבודה מחדש. כך אני מעבד את כל השינויים הדרושים ונותן להם ביטוי איפה שחשוב לעשות זאת. גם אם זה דורש לנסח הכל מחדש. זכרו, פניתם לקופירייטר. סמכו על מה שהוא מציע. ממש כמו עם רופא.
קופירייטר-נקודות חשובות
>קופירייטר מנוסה יודע מה הוא עושה.
>צריכים כתיבה וחשיבה שיווקית/פרסומית פנו לקופירייטר.
>חושבים על מיתוג לעסק חדש, מיתוג לחברה-
  קופירייטר-טוב יוביל את המהלך בתבונה.
>אל תפחדו לבקש טקסט ארוך עם הסברים נחוצים. 
   אבל בקשו קצר וקולע אם אפשר.
>לבחור קופירייטר צנוע. כזה שפתוח לשמוע. לא כזה שחושב שהוא ''סגן-של-אלוהים''.
>אין חשיבות יתרה לניסיון בתחום או ענף מסוים. קופירייטר מוכשר, עושה הכל מצוין.
>שלמו כמה שמבקשים. כך תיהנו מהשקעה ומתנובה מוצלחת יותר.
>קופירייטר מנוסה וקשוב, שאוהב את העבודה ומתלהב ממנה-
  יעניק לכם תוצרת  מובחרת.
חשוב גם להדגיש, שקופירייטר מכיר בדרך כלל בעלי-מקצוע משלימים.
כך שראוי להתייעץ עמו גם על עיצוב-גרפי, צילום, רכש-מדיה, קידום בגוגל וברשתות,
הפקת-סרטים, הפקת-דפוס, פרסום-גרילה, ג'ינגליסט, פעילות-קד''ם וכיוצא באלה.
בקיצור נושאים משיקים אשר עוזרים לפרסום, לשיווק ולקידום להיות אפקטיביים יותר.
חפשו לכם קופיפייטר שילחם עבורכם במילים וברעיונות מבריקים.


יום רביעי, 5 בספטמבר 2018

פרסום יצירתי למה ואיך



בס"ד
יצירתיות יוצרת מציאות
קריאייטיב בפרסום, נוצר לדעתי-כדי ליצור ענין.
לעצור את האנשים. לגרום להם לחשוב שניה.
אולי גם כדי שיזכרו דוקא אותך בכל ההמולה.
הענין עם יצירתיות, שעליה להיות רלוונטית. הן למותג והן למסר.
כי תכל'ס, לא יוצרים פרסומת בשביל לתלות במוזיאון.
מה זה קריאייטב בכלל
ראשית אקדים ואומר את המובן מאליו-בפרסום כמו בתחומים מקצועיים נוספים,
משתמשים במילים לועזיות. למה? כי התרגלו. כי זה סוג של פוזה.
בכל אופן קריאייטיב/ creative היא המילה שהשתרשה.
יצירתיות בפרסום יכולה לבוא בכמה אופנים.
למשל: במדיה בה מפרסמים, בזווית אסטרטגית שונה, באופן הצגת המסר,
בכיוון לקהל-יעד חדש, בחיבור לתופעה שמתרחשת מסביב,
בחיבור לטרנד, בהמלצה של מישהו מוכר ומחובר.
אבל בצורתה המקובלת, יצירתיות/קריאייטיב זו דרך מפתיעה בה מציגים-במדיה
את המסר/החברה/הנושא.
צוות קריאייטיב
את הרעיון הקריאייטיבי מעלה צוות של קופירייטר וארט בשילוב עם מנהל המחלקה.
בדרך כלל הצוות יושב ומעלה רעיונות אותם הוא מציג למנהל. המנהל מצידו בוחן את הרעיון ולפעמים אף מכוון ומציע רעיונות לחידוד, זיקוק ושיפור המסר.
את שלב ההמצאה אני מתאר: "מזיינים את השכל עד שנכנסים לרעיון''...
כי מעלים המון רעיונות וקונוטציות עד שמגיעים למשהו שנראה ונשמע מצוין.
שמים אותו בצד וחושבים על רעיונות נוספים. לא פעם דוקא הרעיון הראשון הוא שמנצח. פעמים רבות נוצר היפוך תפקידים ודוקא הרעיון הויזואלי בא מהקופירייטר,
בעוד הטקסט מגיע מהמעצב-הגרפי. אבל בסופו של דבר הרעיון צריך לעמוד בפני-עצמו. להיות רלוונטי ולהעביר את המסר בצורה ברורה.
מבחן הפרוזדורים
רעיון טוב ככל שיהיה לא יוצא לפועל, בלי שכל הנוגעים בדבר מבינים-אוהבים ומאשרים אותו. התהליך מתחיל משולחנו של ''הממציא''. הקופירייטר ''מוכר'' לארט. [או להיפך].
שניהם יוצרים מצגת כזו או אחרת ומציגים את הרעיון למנהל הקריאייטיב [אם זה בסוכנות פרסום] או למנהל השיווק או ישירות ללקוח המפרסם. [בתקוה שלא צנזרו את הרעיון וכסחו לו את הצורה]-מעלים במדיה; או אז, הוא מוכר את עצמו לקהל הרחב.
תהליך ארוך. לא נטול מניירות וקומבינות של עטיפות והסברים.
כי רוב האנשים לא מעזים לצאת מהתלם. לשנות מוסכמות. אך זו נשמת-אפו של הקריאייטיב ולדעתי גם של הפרסום עצמו>למצוא דרכים חדשות כדי לרגש ולהפתיע.
כדי לצוד את חושיו הטובים של הלקוח. כדי שירצה את מושא הפרסום. כדי שיקנה אותו אמנם ''מבחן-הפרוזדורים'' מתקיים תמיד, אך עם הניסיון, יודעים כבר ברגע ההמצאה ש-זהו זה. אחר כך זה רק סוג של משחק. לפעמים אפילו משחקי אגו וקרדיט.
איך נולד הקריאייטיב
את התשובה המדעית/אקדמית מלמדים בבתי-ספר, מכללות ואוניברסיטאות.
אינני מחפש תשובה סכמתית/מתמטית. כי היא ההיפך מיצירתיות. התשובה נמצאת בראשו של הממציא. ואי אפשר להכניס אותה לטבלאות או לשקיות של 'אבקת-פלא'.
ראש ייצרי יוצר יצירתיות. צריך סקרנות. צריך להיות פתוח להתרחשויות ולרחשים.
מומלץ לראות סרטים, הצגות, תיאטרון, יצירות-אומנות, נופים, אתרים. מאוד עוזר להתמלא גם בקריאת פרוזה וכמובן שאפשר לחפש בגוגל. מה עושים מתחרים, מה ההסטוריה של המוצר\חברה ושל כל הענף/תחום-העיסוק. כך מבינים אותו לעומק והרעיון עשוי להיות מוצלח יותר. צריך להכנס לראש של הלקוח. אבל מצד נוסף צריך לעוף כמה שיותר גבוה ורחוק כדי להפתיע. תכל'ס, גם את עצמך אתה מפתיע.
''איך אצליח 'להביא-אותה' שוב"?!
אבל איכשהו זה עובד כל פעם מחדש. תחשבו שממציאים מאפס. טבולה-ראסה. אחרת מעתיקים/מחקים דברים שכבר עשו אחרים. ''טוחנים-מים-טחונים''.
הרעיון המרכזי, הוא להמציא משהו חדש לגמרי.
למתוח את המדיה
לכל מדיה יש חוקים משלה. כמה, למה ומתי. למשל בשילוט חוצות המסר צריך להיות קצר וממצה. שורה של עד 6 מילים, שם העסק ואולי גם סלוגן ודרכי התקשרות/הגעה. סה טו. כל המוסיף גורע-מהעברת מסר חד וברור. בפרסום-ברשת, איי-קאצ' קצר בהתחלה. אחר כך להגיד מה ולמה כדאי. אחרת מקליקים הלאה. המומחים אומרים שיש 3-5 שניות לתפוס את הגולש שידו על המקלדת/סמארטפון. אחר כך אם הוא לא התחבר-אבדת אותו. כך באופן דומה מאוד גם בפרסום בטלויזיה. כי האצבע על השלט היא אכזרית וזריזה. מה עושים כדי לשבור שגרה? משנים את החוקים או מתעלמים מהם. אבל חשוב להכיר אותם היטב. לדעת למה ואיך לצאת מהמסגרת.
לדוגמא, בשלט מואר שעשינו לסוודרים של חברת פוגו, הדוגמנית היתה עירומה בבוקר ולבושה בסוודר בלילה הקריר. הכותרת היתה: ''בלי-פוגו, אין לי מה ללבוש''.
בסרטון לעידוד תיירות למלונות ים-המלח, הופיע מסך חצוי. בחלקו העליון היה בחור על גשר באמצע עיר סואנת ורועשת. בחצי התחתון היה רק כסא נוח על שפת ים-המלח. באיזשהו שלב, הבחור 'קפץ' לסטלבט על הכסא והחצי העליון העירוני הרועש נעלם. הכותרת אמרה: "לפני שאני יורד מהפסים, אני יורד לים-המלח".
פרסום שמושך ומותח את המדיה עוד קצת מושך יותר תשומת-לב.
זה מוכח מדעית. ואם עוד לא, שיבדקו ויראו.
*שלט אחד מתוך קמפין לקסטרו. 
השלטים התחלפו מדי 3 ימים עם מסרים ובגדים משתנים.
ההמצאה היא הנאה מופלאה
בתור איש-קריאייטיב הרבה שנים, אני חייב לציין: רגע ההמצאה הוא רגע של התעלות.
אתה מרגיש שכל הפעמונים מצלצלים ביחד. שנשפך לך חיוך רחב על הפנים.
של אחחחח איזה יופי!  אחר כך אתה מלטש את הרעיון עוד קצת. חושב מה עלול 'להפיל' אותו? אילו התנגדויות יכולות לעלות? האם הוא באמת תורם להעברת המסר. כי חייבים להיות זהירים. לא להתאהב ברעיונות של עצמנו. פרסום טוב זה לא לתערוכה
של על-הכיפק במוזיאון או בגלריה. לפרסום יש תפקיד ברור ומוחלט: להעביר מסר/למכור ולגרום ללקוחות ולמתענינים לבצע פעולה. להבין היטב, להטמיע את הרעיון שעומד מאחורי פרסום ואחר כך ''ללכת-על-זה''.
להירשם. לקנות. להזמין. לבוא. להצביע. עלינו לגרום ללקוח הנעה לפעולה.
ואם אפשר גם הנאה מהפעולה. שיהיה שמח ומרוצה. שירוץ לספר גם לאחרים,
כמה טוב וכדאי להם גם.
קרדיט-קרדיט תרדוף?
אחת הרעות החולות בחיים בכלל ובפרסום בפרט-הוא האגו. אנשים מרגישים 'מלאים בעצמם' ורוצים שכל העולם ידע שהם-הם העומדים מאחורי הרעיון/הפרסום/החברה.
כשלמעשה מה שחשוב, היא הצלחת הפרסום. הגדלת המכירות, המודעות, החשיפה.
מה שקורה בפועל הוא שבעלי ענין מתחום אחר בארגון, בין אם זה בעל הבית או
מנהל-המוצר, יועץ-חיצוני, מנהל סוכנות-הפרסום או אפילו המזכירה כופים את דעתם ואת הרעיונות שלהם. כך ''עולים-לגמר'' או אפילו עולים לפרסום רעיונות בינוניים במקרה הסביר וגרועים במקרים אחרים. בפרסום כמו במקצועות רבים נוספים-אם פנית לבעל-מקצוע מנוסה. סמוך על הפתרונות והתוצרים שהוא רושם לך. אחרת, חפש לך רופא אחר. מבחינתך לא חשוב מי הגה את הרעיון. חשוב שהוא יעשה את העבודה.
תן לכבוד ללכת לעבוד, במה שאתה טוב בו.
קריאטיבי-אפקטיבי
פרסום יצירתי וקולע, עשוי להגדיל את החשיפה בצורה ניכרת.
קריאייטיב טוב נוצר יש-מאין. אמנם הוא יוצא מבריף מדויק אבל הוא עף לשמים
וגורם ל-''קופות לצלצל''. ההמצאה צריכה להתאים לאופי-המוצר או החברה.
אך עליה להפתיע. בבחינת-''כזה-עוד-לא-ראיתי''-בא לי על זה. כדי ליהנות מתוצר פרסומי יצירתי, מומלץ לפנות לקופירייטר [רעיונאי] ולארט-דירקטור [מעצב-גרפי] ביחד כצוות או לחוד. אבל לא ללכת לשוק ולחפש רעיונות בין הבסטות. זה לא מקצועי לא רציני ולכן בדרך כלל גם לא מוצלח. יש להשתמש במדיה על פי החוקים המוכרים כי הוכח שהם מנצחים בשבילך. לשבור את הכללים, רק אם זה תורם ליצירתיות ומעל הכל למסר עצמו.
להשתמש ברעיונות מובנים אפילו פשוטים Keep It Simple. כי אי אפשר לצרף
''סרטון-הדרכה'' לפרסום שלך. הכל צריך להיות מובן מאליו.
חד. ברור. עניני. בולט. אבל עם קריצה. זוהי כל התורה על רגל אחת.
בהצלחה.





יום שני, 16 ביולי 2018

צריך לעשות על זה סרט


בס"ד


סרט-זה לא קישוט
מה דעתך לעשות סרט לעסק או לחברה שלך?
סרט קצר הקשור לפעילות העסק או לענף בו הוא עוסק,
עשוי לתרום רבות לקידום ברשת ולמשיכת לקוחות טובים.
אפשר לצלם סרטון מקורי המתאר את הפעילות בחברה או בארגון.
רצוי לבקש מקופירייטר, לכתוב תסריט קולע. כזה שמעביר את המסר
בצורה מפתה ומענינת. את הסרט אפשר להפיץ ולשלוח לכל עבר,
ולהציג צדדים שרוצים לחשוף לקהל הרחב.
יכול להיות-סרט תדמיתי יוקרתי, סרט שיווקי מכירתי, סרט הדרכה והסברה,
או סרט לאירוע מיוחד. ניתן גם לשלב בין הסגנונות.
איך מפיקים סרט לתפארת
כדי שיכירו, יזהו וירצו לפנות-להזמין-לקנות ולרצות אותך,
חשוב שכבר יהיה לך שם לעסק, שם לחברה, סלוגן בעברית או
סלוגן באנגלית. רצוי גם שיהיו לך אתר אינטרנט מקודם בגוגל ודף פייסבוק עסקי.
כי הם ישמשו כרקע או לפחות כסגיר לסרט.
[אם עדין אין לך, מומלץ להכין אותם מראש או במקביל לסרט].
אפשר להפיק סרט פרסומת, סרט תדמית, סרט בנימה אישית, סרט עם טסטימוניאל [עדות] של לקוחות ובעלי מקצוע שממליצים. ניתן גם לתאר בסרט את פעילות החברה
או אפילו סיפור מענין. כזה שקרה או סיטואציה מהדמיון. העיקר שהיא תשרת את הרעיון. פונים לקופירייטר נותנים לו בריף. אם הוא ''מבין-ענין'', הוא יוכל תוך ימים ספורים, להציע כמה וכמה תסריטים מצוינים. את התסריט הנבחר מעבירים לצלם\עורך\במאי או לחברת הפקה. הם יתמחרו את העלויות ויוכלו לעשות הכל מהתסריט עד ללינק ביוטיוב עם הסרט המוכן. אבל...אפשר גם לצלם בעצמכם, במצלמת-וידאו או אפילו בסמארטפון. רק שב-''הפקה-עצמאית''-איכות הסרט
תהיה כמובן נמוכה יותר.
התסריט הוא הרעיון, הבסיס והתבנית
כתבו ספרים. מלמדים באוניברסיטה. יש סדנאות ואפשר אפילו לקבל הדרכה ברשת.
אבל הכי בטוח לבקש תסריט מקופירייטר/תסריטאי שזו העבודה שלו.
התסריט יהיה כתוב בשפה פשוטה וברורה. רצוי שיהיה בו רעיון אחד מרכזי.
יכול להיות תסריט לצילומים במפעל/משרדים/חנות/מרכז החברה או העסק.
יכולים להיות שחקנים מקצועיים או כאלה העובדים בארגון.
אפשר גם לצלם סרט בלי אנשים. התסריט מתחלק לצליל [סאונד] ולתמונה [ויז'ואל] יתאר את הכל-את המיקום [לוקיישן-בשפת ההפקה],
את הצבעוניות, את האור ולפעמים אפילו את הבעות הפנים. יהיה כתוב בו אם השחקן/החפץ מדבר או משמיע קול או שאולי שומעים קריינות ברקע
ומופיעות כותרות על-פי הצורך. כדאי לבקש לראות מספר רעיונות
ולבחור מתוך הרעיונות-את התסריט הרצוי.
לאחר מכן התסריטאי והבמאי מדייקים את כל הפרטים, מעבירים ללקוח לאישור סופי ולמפיק לתמחור, קביעת-לו''ז, בחירת מיקום לצילומים וכן שחקנים ועיצוב ע''פ הצורך.
אם מדובר על סרט אנימציה, האנימטור יכין דמות או דמויות מרכזיות, כדי שללקוח יהיה קל יותר לדמיין מה יצא בסוף.
שיטה נוספת היא הצגת/שליחת-דוגמא [רפרנס] של סרט דומה.
סרט הדברות
10 דברים שכדאי להבין ולזכור, לפני שנכנסים להפקת סרטון פרסומי/שיווקי/תדמיתי.
  *[לא בהכרח על פי הסדר]
1] לבחור קופירייטר/תסריטאי. לאשר לו הזמנת עבודה מסודרת.
2] להחליט אם עובדים מול חברת-הפקה, צלם/במאי, אנימטור ולסגור פרטים.
3] לפני שיוצאים לדרך, יש לקבל ממי שמכין את הסרט-תקציב מפורט,
    תיאור מדוייק ככל האפשר לסרט שיתקבל בסוף, לו''ז ברור ומוחלט.
4] לדעת מראש, לאיזה מדיומים הסרט מיועד-לאתר, לרשת-החברתית, לטלויזיה,
    למשלוח במייל, להקרנה בנקודת-המכירה, למצגת או לשימושים אחרים.
5] לקבוע את אורך הסרט. או לפחות הערכה.
    [סרט ארוך מדי עלול לשעמם. סרט קצר מדי עלול לא להעביר את המסרים].
6] לכוון לסרט שיוכל לשמש לאורך זמן או להכין סדרה. מדי פעם ''משחררים''
    סרט נוסף. [כל סרט צריך גם לעמוד בפני עצמו].
7] להקפיד על סוגר ברור ומובחן. רצוי עם אפשרויות להתקשרות,
    עם שם החברה, שם העסק והלוגו ועם סלוגן בעברית או סלוגן בלועזית.
8] אפשר להתייעץ בשלב התסריט, עם אדם או שנים, לוודא שהרעיון טוב
    ומעביר את המסרים. אבל לא לשאול יותר מדי, כי זה מבלבל.
   [בבחינת-2 יהודים 5 דעות...]
9] מרגע שהסרט מוכן לשביעות רצונכם, יש להפיץ אותו כמה שיותר.
10] לבקש מהקופירייטר רעיונות לעזרים נלווים. באנר, מודעה, שלט...
     שמדברים באותה ''השפה'' של הסרט ומשלימים אותו. זאת לצורך
     קידום המסרים והרעיונות בכמה שיותר פלטפורמות שיווקיות/תדמיתיות.
מאחרי-המסך
דברים נוספים שכדאי לדעת ולהכיר.
מלבד טעם, ריח ומישוש-בסרט יש הכל. הצפייה בו עשויה לטעת באנשים תחושות מגוונות. התרגשות, עצב, התלהבות, התאהבות, רצון ''להזמין-עכשיו'', חשק לטעום,
רצון לשתף בחוויה אנשים נוספים ועוד ועוד כיד הדמיון.
סרט ניתן לצלם במצלמת 360 מעלות ואף להקרין אותו כך שיחושו ממש במרכז ההתרחשות. אפשר שהסרט יהיה בשחור לבן עם צבעוניות רק במקומות מסוימים, אובייקטים שרוצים להדגיש. סרט תדמית או פרסומת יכול לצאת נוגע ללב או מאוד מכירתי. יכול להיות בו חוש-הומור או קצב מסויים. ניתן להשתמש במוסיקה מוכרת או לכתוב, לנגן ולשיר משהו מקורי לגמרי. אפשר לצלם מישהו ידוע, מתוך הבנה שהוא קשור לענין או שהוא יעביר את הנושאים טוב יותר. רק צריכים להיות ערים לעובדה שלפעמים הסלב-''גונב-את-ההצגה''. זוכרים אותו\ה במקום את הענין עצמו.
סרט מאוייר [אנימציה] הוא פתרון פנטסטי לפשט נושאים מורכבים.
בדרך כלל הצפיה בסרט כזה גורמת לאהדה ולאמפטיה שלא תמיד משיגים
בצילום רגיל. עריכת הסרט חשובה ביותר. כי היא סוג של ''עבודה-בעיניים''.
הוא קובע את הקצב החיתוכים והמעברים, הרקע, עוצמת הצליל, שתילת-הכותרות,
הופעה והיעלמות של אובייקטים ושל אנשים, חדות התמונה וכן הלאה.
זכויות יוצרים
חייבים לסכם, לשלם ולחתום על כל הפרטים מראש-כדי להמנע מתביעות,
טענות, מענות ואי נעימויות עתידיות.
יש להחליט מראש לאיזה מדיום מיועד הסרט. במידה ורוצים שהשימוש יהיה חופשי ופתוח לכל השימושים-יש להגיד ולכתוב זאת מראש. אם עשויים להשתמש ברעיונות
המועלים בתסריט לצורך קידום, פרסום או כל שימוש אחר יש לבקש זאת בעת
הזמנת-העבודה. גם סלוגן או כותרת המופיעים בסרט, שייכים ליוצר. אלא אם כן הוסכם וסוכם בכתב ובתשלום משהו אחר. אם הסרט עושה שימוש במוסיקה [לא כזאת שנקנתה מסיפריה] יש לוודא ששילמת וקבלת את זכויות היוצרים. כך גם לגבי קטעי וידאו ותמונות סטילז, הלקוחים ממקורות שונים ושלא צולמו במיוחד עבורך. [סטוקים וספריות-למשל]. רצוי מאוד להגביל בזמן את השימוש בסרט-
חודש/שנה/לתמיד.
The End
סרט פרסום וסרט תדמית, סרט מכירה וסרט הדרכה-
חיוני מאוד לכל עסק חברה וארגון.
ניתן להקרין אותו באירועים ובנקודות המכירה. אפשר להעלות אותו באתר וברשתות החברתיות ו''לקבל-נקודות-מגוגל'' לצורך קידום אורגני. אם רוצים תסריט מנצח-פונים לקופירייטר/תסריטאי מנוסה. אפשר לצלם את הסרט באופן עצמאי. אבל האיכות נפגמת משמעותית. צילום, בימוי ועריכה מקצועית יבטיחו סרט ''תפור'' כהלכה.
לבחור בין צילום לבין אנימציה. להגביל את אורך הסרט. כי אם לא ממש מרתק...
לא רואים. סוגר/סיום עם שם החברה, לוגו, סלוגן לעסק. 
להוסיף סאונד ידוע או מקורי.
לערוך כמו שצריך, כדי שהכל יהיה ''ארוז'' ו-''מוגש'' כמו שצריך.
לא להתייעץ אם אנשים רבים-זה מיותר ומבלבל.
לסגור היטב את כל הפינות לפני שמתחילים: עלויות, תנאי-תשלום, 
לו''ז-להפקה, זכויות יוצרים.
נ.ב.
 Last But Not Least לדבר איתי כשרוצים סרט.


יום ראשון, 24 ביוני 2018

מה אני יכול לעזור לך חוץ מזה...


בס"ד

השירותים שלי-במובן הרחב
חלק ב'

פעמים רבות, לאחר השיחה בנושא עזרי-שיווק ומכירה כתובים [קופירייטינג],
שואלים אותי מה עוד תוכל לתת לנו?
שתוף-הפעולה עם בעלי מקצוע משלימים, מאפשר לי להעניק
כמעט לכל לקוח-פתרון הוליסטי.
משם ולוגו/מיתוג עד פרסום במדיה. מרעיון למבצע עד לדיילות מכירה.

להיות מסונכרנים

אחד מהנושאים החשובים בפרסום ובשיווק, הוא להיות מתואמים.
בעלי המקצוע-מנהל השיווק, מנהל הפרסום, הפרסומאי, יחסי-הציבור, הסטודיו-הגרפי,
המנכ"ל וכן גם "הגמדים" והפועלים שעושים בסופו של דבר את העבודה.
פרסום לא עושים בשביל ''העל-הכיפאק''. פרסום עולה הרבה כסף ויש לו תפקיד.
תפקידו לשרת את האינטרס של המוצר, חברה, ארגון. יכול להיות פרסום-מכירתי,
פרסום-תדמיתי או תעמולתי. אבל על כל העושים במלאכה, ''לדבר באותה השפה''.
רצוי גם שאחד ינהל את הפרסום וכולם יתיישרו לפיו. 
אך גם למי ''שמנהל-את הבסטה'',
ישנה אחריות גדולה להיות קשוב ופתוח לשינויים, להערות ולרעיונות חדשים.
כי כבר אמרו חכמים-''אל תקיף את עצמך באומרי הן''.
כך רואים לא פעם בישיבות ופגישות, בהן כולם מתיישרים עם דעתו של ''הבוס''.
נכון שחשוב שמישהו ינהל את הענינים, אך דעה עצמאית ומקורית היא יסודה של
פריצת-הדרך. אם כולם ילכו באותו הנתיב, יהיה צפוף ולא תכליתי.
אם כך צריך 'בעל-בית' אחד, שיחליט בסוף לאן לנווט את הספינה.
אבל אל להם לבעלי התפקידים שסביב להיות Yes Man עושי דברו. 

איך עושים יש-מאין
חברות וארגונים רבים זקוקים למיתוג.* אם הם בתחילת-הדרך,
המיתוג יעניק להם שפה ופנים. המיתוג בפרט והפרסום בכלל,
הינם ''חלון-הראוה'' של העסק. השפה-הכתובה והשפה העיצובית,
משדרים מי ומה. ניתן גם לעשות מתיחת-פנים למיתוג קיים.
כך מבצעים התאמה לעולם של היום, מבלי לאבד נכסים קיימים.
משדרים עדכניות על בסיס יציב ואיתן.
איך זה מתבצע בפועל? פונים לקופירייטר, מבינים ומגדירים את התהליך.
תהליך המיתוג מתחיל בשם לעסק ובעיצוב לוגו בולט אשר משדר את עולמות-התוכן
של המוצר, ארגון, חברה או עסק.
אחר כך הקופירייטר מציע סלוגן בעברית או סלוגן בלועזית. את הסלוגן הנבחר מחברים ללוגו. אפשר גם לצרף להם הגדרה פשוטה ועניינית.
דואגים לקבל מהסטודיו, את הלוגו עם השורות הנ"ל על גבי-כרטיס-ביקור 
המהווה גם חתימה-אלקטרונית.
המיתוג יגדיר צבעוניות, פונט [סוג-אות], טון דיבור/כתיבה
שיהיה ייחודי ויבדל אתכם מאחרים-מתחרים, שכנים, ספקים...
*מיתוג-איפיון מבדל ובולט של עסק, חברה או מוסד באמצעות-שם, לוגו, סלוגן, צבעוניות ושפה.

תחזוקה-שוטפת
רבים נוהגים להכין אתר לתפארת, לייצר דף-פייסבוק-עסקי,
לתלות שלטי הכוונה ושלט מעל לעסק ואולי אפילו להוציא הודעת יח"צ לתקשורת בעת הפתיחה. אך חשוב ביותר להמשיך ללבות את האש.
לייצר כל הזמן פרסום, מבצעים, תכנים, מסרים, חידושים, ריגושים
או בקיצור-לתת ללקוחות סיבה טובה להתקשר, לבוא ולהזמין
שוב-ושוב. אחרת, גם אם לפעמים נדמה שהעסק או החברה כבר פועלים מעצמם
מכוח-האינרציה-לא כך הוא הדבר. לאנשים יש זכרון קצר.
פעמים רבות, הם לא חוזרים לאותו המקום. גם אם השירות והמחיר היו מצוינים.
ויתרה מזו הם אינם ממליצים עליכם הלאה, ללקוחות פוטנציאלים
שצריכים בדיוק אתכם. גם אם עכשיו הכל נראה ורוד. אל לכם "להרדם-בשמירה''.
מה עושים? ממשיכים לפמפם ולקדם ולפרסם בכל מקום,
בכל מדיום ובכל הזדמנות. לשלוח ניוזלטר, להופיע בבאנרים
במקומות רלוונטיים, להעלות סטטוסים ברשתות-החברתיות באופן תדיר,
להפתיע בשי בחגים וביניהם, להציע מבצעים כובשים,
לצלם ולהעלות לרשת-סרטי מכירה ותדמית, לפרסם מאמרים באתר ובבלוג,
לשלוח גלויות בדואר ובמייל עם הצעות מיוחדות [אפשר גם מחוייכות],
להציב דיילים ודיילות במקומות שוקקים, בתערוכות ובכנסים.
לאסוף דאטה של לקוחות ומתענינים, כדי שאפשר יהיה להמשיך לשווק ולפרסם בלי הפסקה. מי שמתעלם או שוכח את הדברים הללו...ירגיש זאת בגרף המכירות
במוקדם או במאוחר. לתקן בדיעבד-כבר יקר, מורכב, ממושך וקשה יותר.

שורה תחתונה קופירייטר זה ברכה בשבילך
פונים לקופירייטר יצירתי ומנוסה. מבקשים ממנו הצעה לכל הנושאים
שצריכים ורוצים. מקבלים ממנו פתרונות מצוינים לקידום ולפרסום.
מקבלים ממנו גם חיבורים לבעלי מקצוע משלימים.
מרחיבים את המעגל ומגיעים ללקוחות חדשים,
עם רעיונות מקוריים ומפתיעים, באמצעים שונים ומגוונים.
ממשיכים לבצע פעילות שיווקית ופרסומית כל הזמן.
שוב ושוב. עוד פעם ועוד פעם.