פרסום לפי הספר

בס"ד

קליק לאתר שלי

​בראשית-שמות-ויקרא-במדבר-דברים

[כל תורת הפרסום על רגל אחת]

בראשית

בראשית לא היו שמות וסלוגנים לחברות ולעסקים.

כל אחד מכר וקנה והזמין, מה ששמע ממשפחה, ממכרים ומחברים.

משפחות ושבטים ומאוחר יותר מחוזות וארצות היו מיצרים לעצמם, כל מה

שהיו צריכים. החל בחיטה לקמח, פרי וירק לסלט וחיות משק לבשר.

מה שלא גידלו, צדו או קטפו. אבל אם למשל רצו להודיע על טקס

או כינוס רב משתתפים. מה היו עושים? ודאי שולחים שליחים ומדליקים מדורות,

למען יראו ויבואו מרחוק. כיום המרחקים גדלו עשרות מונים.

הדרישה לחוויות ולמוצרים היא אין סופית כמעט. ושיטות הפרסום וההפצה

רבות-מתוחכמות ומגוונות.

בראשית [כאמור למעלה], החיים היו פשוטים וברורים.

לא היה צורך לבדל ולקדם חברות, רשתות וארגונים.

שמות

שמות הגיעו מאוחר יותר. כדי להבדיל בין מקומות. בין אנשים ובין סוגי-תוצרת.

שיחפשו וימצאו בקלות בעזרת-השם. שם-לעסק-חדש. שלט-לעסק.

כתיבת אתר-אינטרנט. סרט-תדמיתי וסרט מכירתי. כל אלה אפילו

לא עלו בדמיונם ובחלומם של בני-האדם. עם התפתחות התעשיה והמסחר-

מפעלים, חברות ועסקים, נקראו לרוב על שם בעלי-הבית. איש לא פנה

לקופיריטר במייל-לבקש הצעת-מחיר עבור שם בעברית, שם-באנגלית,

שם למוצר-חדש, שם למבצע. כי לא היה מייל ולא היה אתר או דף פייסבוק.

אנשים נפגשו במקרה ודברו על מה שדברו. אפילו בלי לשלוח ניוזלטר חודשי.

ויקרא

ויקרא איש לעזרת רעהו. ויקרא אדם לשכנו להזמינו לאירוע משפחתי.

אחר כך באו הכותבים והציירים הקדומים. הם הרעיונאי והמעצב-הגרפי של ימנו.

הם שניסחו ועצבו את האגרות כמו גם את קירות ותקרות הארמונות, בתי-התפילה,

מרכזי-הכינוס וחצר-השוק. בעלי-התושיה, בעלי-הממון ובעלי-העסקים והחזון,

ידעו להזמין מהאמנים האמונים על האותיות ועל הצבעים שימציאו עבורם

שמות וסמלים [שלימים נקראו לוגו לעסק], כותרות ושלטים, עלונים ורעיונות יצירתיים למשוך לקוחות לבוא דוקא אליהם ולא למתחרים. אלה היו הפרסומאים הראשונים.

אפילו בלי שידעו שזהו מקצועם ומעמדם החדש בקרב העם.

כל אדם ומדאם שידעו קרוא וכתוב, נמשכו אל השמות והסלוגנים

שהפכו עם השנים-לקליטים וזכירים יותר ויותר.

במדבר

במדבר צחיח ובמדבר רוחני, אין מתחרים ואין תקשורת עמוסה במסרים.

אבל בציויליזציה, בארצות-המתקדמות ובחברות שהטכנולוגיה הינה כמעט חזות הכל;

היה ועדין ישנו צורך בהברקות שיווקיות ופרסומיות שרבות מהן נהגות על ידי קופירייטר.

מישהו שלא הולך עם העדר, לא הולך בתלם ואינו צועק כמו כולם.

קופיריטר מנוסה, שחושב יצירתי ותר כל-העת אחר מילים מקוריות וייחודיות.

שהמסרים הפרסומיים שהוא הוגה הינם יוצאי-דופן בכל-אופן.

כי הרי כך גם מושא-הפרסום שלך. יחיד במינו. הכי-הכי מכולם.

כפי שאמר המשורר:

להיות אחד למיליון ולא אחד ממיליון.

הפרסום הממוקד והמיתוג המיוחד-מספרים עליך סיפור שקהל-היעד

מזדהה איתו וחושק בו.

דברים

דברים שרוצים לידע בהם את העולם בכלל ולקוחות פוטנציאלים בפרט,

כתבו על קירות ועצים. השתמשו בפחם ובגיר.

היום יש שפע אמצעי-מדיה ופרסום. החל באתר-אינטרנט מקודם,

פייסבוק-עסקי מטורגט היטב לקהל-רלוונטי, אינסטגרם חד ושובה עין

שרבים עוקבים אחריו בשקיקה כל יום-וכל דקה. שיווק-דיגיטלי ברשת.

המשך לחשיפה בטלויזיה רב-ערוצית, ברדיו בעל תחנות-מגוונות גם ברשת,

בפורטלים ואתרים בעלי חשיפה לגולשים רבים ומגוונים.

וכלה במדיות מסורתיות דוגמת עתונים ומגזינים [שחלקם מחולקים חינם],

בשילוט חוצות ''עוצר'' [המושך את עיני הנהגים בפקקים]

ודיוור בתיבות-הדואר הנייחות והאלקטרוניות [שם שולחים רק למי שרוצים].

ישנם כמובן גם שיטות, דרכים ודברים לא שגרתיים-

דוגמת פרסום-גרילה וקדום-מכירות או מתנה קטנה [GA] שלקוחות

לוקחים ושומרים. דברים שרואים שם ולוקחים מכאן.

נביאים

הנבואה נתנה לשוטים והניחוש למהמרים.

אין לדעת לאן ילך השיווק ואנה יפנה הפרסום.

באופן כלשהו חברות, ארגונים ותאגידים יצטרכו ליצור קשר

ולמשוך אליהם קונים ומתענינים. מה תהינה הפלטפורמות?

לאלוהים פתרונים.

כתובים

קופיריטר שכותב היטב-ירצה לחבר גם מאמרים, כתבות, סיפורים, שירה, הצגות וסרטים.

חלק מהרעיונאים, אולי ישרתו אדונים-עשירים, פוליטקאים-מושחתים ואנשי-דת פאנטים.

אחרים יכתבו ודאי מה שיעלה בראשם. מתוך רצון-חפשי וימציאו את העולם 

ואת עצמם מחדש.

אני. מה אעשה אנוכי. קשה לדעת. היות שהכתיבה, ההמצאה והדמיון-המפותח

כל כך מושרשים בי. קבלתי אותם במתנה-משמים ואני אוהב אותם עד מאוד.

הם סם-החיים בשבילי. כך שכנראה אמשיך לכתוב, כל עוד אהיה צלול.

ואמשיך לצחוק ולהצחיק, כל עוד אהיה קול. זה מתאים לי בול.