יום שני, 30 באוגוסט 2021

קופירייטר. רעיונאי. המצאה. רעין שיווקי.

 בס''ד

תיבת האוצרות של הרעיונות


עלה לי רעיון

הבוקר עלה לי רעיון. כל הזמן עולים לי.

זה של הבוקר היה-שצריך לכתוב מאמר על רעיונות.

איך הם נולדים? מי צריך אותם בכלל? איך מפתחים רעיון למציאות?

זה הרעיון-הכללי.

מה זה רעיון

רעיון נובט משומקום. יש מאין. יש בו משהו מפתיע. לפעמים הוא כל-כך טוב,

שנדמה שיש כבר כזה. לא פעם זה נכון. בדיקה קצרה בגוגל,

תתן לנו הערכה כללית. קיים או לא קיים. במידה ונרצה להתקדם,

יש לבדוק היטב. בדרך כלל על-ידי מידענים. שסורקים ועורכים

בדיקה יסודית. שלא תהינה הפתעות בהמשך.

אם כך, רעיון הינו דבר מה חמקמק. קופץ ומופיע. בא ומפתיע. לא פעם נעלם,

כלעומת שבא. אמר לי פעם צדיק אחד, שכל רעיון שצץ במוחי,

הגיע באחת משלוש קרניים שנשלחו משמיים. 3 אנשים שונים מקבלים אותו במתנה.

אחד שוכח מיד. השני בודק פה ושם ומחליט לעזוב את הענין. לך נותרה הברירה,

לבחון אם מתאים לך לקדם אותו. להעניק אותו לעולם.

איזה מין רעיונות יש?

ישנם כאלה שפותרים-בעיות או עונים לצורך. סיכוייהם להצליח הם הגדולים ביותר.

יש אחרים שמעניקים ערך-נוסף לדבר-מה שכבר נמצא.

אחרים עשויים להיות המצאה של ממש. משהו שעשוי להפוך עולמות. להפר את הסדר-הקיים.

רעיונות יכולים להיות בכל תחום, ענין או נושא. הם יכולים לבוא תוך כדי חיפוש ומחקר.

לפעמים כשתרים אחר פתרון לבעיה. מוצאים דוקא כיוון למשהו אחר לגמרי.

רעיונות אינם מצייתים לחוקים ולכללים. יש להם חיים משל עצמם.

יש רעיונות טכנולוגים. יש מדעיים. ישנן המצאות שמתאימות לתחומים שונים ומשונים.

זה יכול להיות לסרט או לספר. לפתרון בעיה ארכיטקטונית או עיצובית.

לפעמים זהו חידוש בחקלאות או טריק שרק צלמים מבינים.

יכול להוולד גם רעיון לכתיבת-לשיר, סיפור או משפט-מפתח. 

אפשר גם בקופירייטינג-בכתיבה-שיווקית, כתיבה-פרסומית, חיבור תוכן מקורי לאתר, כתבה,

מאמר, סדרת פוסטים לרשת-החברתית. קופירייטר ממציא גם תסריט

 לאנימציה, ג'ינגל לרדיו, שי-ללקוחות.

מאז המצאת הגלגל, כל רגע מפתיע ומפציע משהו חדש. לא בהכרח מהפכני.

לא תמיד הגיוני או לייצור המוני. אבל לבטח רעיוני.


''בציר טוב'' כרטיסי ביקור לחברת-פרזול עם ציר מודבק.

למלא את הראש

מי שיוצר. כמעט לא עוצר. הוא מייצר ומייצר. אבל צריך לדעת, לזכור ולשנן: 

אי-אפשר רק לרוקן את ''תיבת-האוצרות של הרעיונות''. צריך גם למלא אותה מפעם-לפעם.

זה נשמע ציורי. כי איך תמלא ראש. זה לא בקבוק מים.  מה עושים?

קוראים ספר-טוב. מאזינים למוסיקה או פודקאסט מרתק. יוצאים החוצה ופוגשים אנשים.

שומעים שיחות. מגלים תובנות-חדשות. הולכים לראות-תערוכה. צופים בסרט, הופעה או הצגה.

יוצאים לטבע. שואפים אויר. שואפים להתנקות ולשכוח הכל. שואפים אל הנשגב.

נוגעים, ממששים, טועמים, מלקקים וחושבים על דברים אחרים לגמרי מאשר ביומיום. בשגרה.

אם יש מזל ויש אלוהים, נחה עליך הרוח ותופסת אותך כארמה טובה...

אולי תמצא במחוזות-הדמיון, בדיוק מה שחפשת.

אך בכל מקרה, הצבעים, הניחוחות, הטעמים ה...-ממלאים את המצברים ומשובבי-לב ונפש.

משם ינבטו הרעיונות הבאים עליך לטובה.

כל העולם רעיונות מדליקים

תכניסו לעצמכם רעיונות לראש. כאלה שקראתם או שמעתם. המציאו דלי מים ששר-אופרה?

המציאו מחבת שרשומים עליה מתכונים. המציאו דף שהוא מספיק חזק להיות מדף?

המציאו שיר שכשקוראים בו הוא הופך להלוגרמה.

כפי שאמר דיסני-אם אתם יכולים לחלום את זה אתם יכולים לעשות את זה. להגשים.

הכל ענין של ניסוי-ותעיה. אומץ והתמדה. לימוד וחידוד. הכל אפשרי.

הכי טוב להמציא משהו שימושי. אבל אם זאת יצירה. מספיק שיתפעלו ממנה. יתרגשו ממנה.

ירצו לקחת הביתה. לקחת בה חלק. יחלמו עליה בלילה. יספרו עליה לאחרים.

העולם מלא ביצירתיות שמציתה את היצרים. שיוצאת ממחשבה צרה ומרחיבה את

 גבולות-האפשר. המוכר. הידוע. תמיד אפשר להמציא משהו חדש. איזה כייף.

יצירתיות מושכת את העין

רוב החיים והאנשים סביבנו, די אפרוריים ושגרתיים. גם עליהם צריך ללמוד להסתכל בעין יפה. 

לאהוב אותם בדרכים לא רגילות. לא בנאליות. לא שגרתיות. לגלות בהם צדדים חדשים

 ומפתיעים. 

בפרסום ובקופירייטינג, נדרשים לפעמים למשוך קהל. להגדיל מכירות. להגביר את מספר המקליקים. 

לפתות. להזמין. ''למכר'' במובן החיובי.

אי אפשר להסביר בזוג-מילים איך ממציאים או מה בדיוק השיטה הבדוקה. אפשר לומר

 שמחפשים בתוך עולם-המושגים הקשורים לענין. סיפור-ידוע. פתגם או ביטוי שגור. 

נגיעה לחגים ולמנהגים, מילה-נרדפת.

מילה שהצליל שלה דומה. שמתחרזת. שמשתלבת. מוצאים ויז'ואל מפתיע. 

משהו קיים או ממוצא.

החיבור המפתיע, יוצר סקרנות. אנשים מחפשים ריגושים. הם שותים ואוכלים את השונה.

את המגרה והמפתיע. אם זה בא להם בעתוי הנכון. בינגו! הם עושים בדיוק מה שתכננת.

 שהתכוונת. שרצית שיקרה.

ראיתי פעם בני-מדבר, שעומדים בתור לקנות חול. כי צבעיו היו פנטסטיים.

חשבו גם שניתן להפיק ממנו אבקת-קסם. היה פעם בית-קפה, בשם-''קפה-כאילו'' בלי אוכל ומשקה.

המלצרים היו שחקנים. הכל כמו ב-''גדי-המלך-החדשים''. 

כשחולמים הכל אפשרי. צריך רק להעז, לפנטז. 

להפעיל את הדמיון.

מקסימום זה מצליח.

''תשס''זז שמח'' בובה שנעה, ע''י לחיצה מלמטה. שי ללקוחות בשנת תשס''ז.

אף אחד לא משלם על רעיונות

פעם נפגשתי עם איש נהדר אחד, שהיתה לו 'חברה לפיתוח רעיונות ומיזמים'.

הוא כתב כמה ספרים בנושא. אחד מהם נקרא: מהדף-למדף.

מן הסתם הרעיון שצץ בראש הוא גולמי בלבד.

צריך לערבב, ללוש, למצוא את החומרים האידיאלים. לבדוק-התכנות, לוודא שאין עוד אחד

כזה. לרשום-פטנט [אם יש צורך].

אחר-כך לפתח את המוצר/רעיון לרמה ביצועית. שתהיה דוגמא ביד. אב-טיפוס. לבדוק עלויות.

להכין תכנית-שיווקית/אסטרטגית/פרסומית/עסקית. לאתר משקיע. לאתר עובדים, מפעל,

ספקים, לקוחות... ובסוף להוציא את זה לפועל. למכור.

כל שלב + אי אלו הפתעות בדרך, עלול לגנוז את הרעיון.

משקיעים רוצים "לראות מספרים". רוצים להדלק על הרעיון. לפעמים חשוב להם להבין כל

פיפס. אבל הם בעיקר רוצים לסמוך עליך. על ''הראש-שלך''. על שיקול-דעתך וניסיונך. 

הם מחפשים את הניצוץ-בעיניים, את ההתלהבות. 

אף אחד אינו רוצה ''לשים את כספו על קרן-הצבי''. אם יש לך משאבים עצמיים וזמן פנוי.

אם יש לך אמונה בדבר וגם מוטיבציה עם ''פלפל-בתחת''. אפשר גם לבד.

אבל על פי-רוב, זאת איננה תמונת-הדברים.

אפשר יהיה לספר לאחרים ''איזה רעיון גדול היה לי''. אבל לא הרבה יותר.

הכייף הכי גדול-לראות את זה קורה

אם כך, רעיונות למגרה יש מיליונים בערימות של אלף. לא חסרים רעיונות.

חסרים כאלה שמתממשים. רק אם עוברים תהליך. אפשר לקטוף את הפרי.

אם אין כוח/זמן/סבלנות...עדיף לא להתחיל.

נכון. צריך גם מזל בחיים. שהכארמות והאלים-הטובים ירצו בטובתך.

כי יש משהו מזהיר, משכר, מענג בלראות את הרעיון שלך מתממש. קורם עור וגידים.

רוב מי שסביבך מכאן ועד קמצ'טקה, עסוק בהשרדות. הולך-בתלם. נסחף בזרם. 

חי חיים אפורים.

אז נשאלת השאלה של ארקדי-"להיות אחד ממיליון או אחד למיליון". הבחירה בידך.

התחושה שאתה עוסק ביצירה. בעשיית יש מאין. ברוח תוך שימוש בחומר.

תחושת הסיפוק. מילה-טובה. מחמאה מאהוביך אבל גם ''מברי-סמכא'' בתחום.

אין לה מחיר. זוהי התעלות. אורגזמה-רוחנית.

מחרוזת-תפילה-במקום ברכה בחרוזים לראש השנה.

מה הרעיון הכללי

הרעיון הוא לאפשר לראש להמשיך להמציא. ללמוד למכור. להאמין בדבר.

לחפש דרכים חדשות להוציא את זה לפועל. לדבר עם אנשים.

אבל עם הנכונים. ולא עם יותר מדי. כי יבלבלו אותך. [בבחינת 2 יהודים-3 דעות].

לא להקיף את עצמך באומרי-הן. אבל גם לא ב-''משביתי-שמחות''.

לאתגר אותם ואת עצמך בשאלות וסוגיות שונות. גם אם הן קשות ולא נוחות.

גם אם הן סותרות את ''ההצלחה-הצפויה''. לבחון הזדמנויות ולהשמר מ-''איומים''.

לא להרים ידיים. ששום וכלום לא ''יפיל-את-רוחך''. תמיד יש דרכים נוספות. גם אם הן

עקלקלות. לא קלות. מבלבלות. לא נהירות וברורות לך ברגע זה.

הרי אם הרעיון פנטסטי, המטרה מקדשת את האמצעים. ממלאת אותך באנרגיה-טובה.

להמשיך עד ההצלחה. שנאמר: התמדה וסבלנות לא קונים בשום חנות.

גם לא מוצאים בגוגל. והיא גם לא מתגלגלת ברחוב.

לא לוותר. לא לתת למכות-בכנף לרפות את ידיך. ללכת עם החלום עד הסוף.

זה הרעיון הכללי. בהצלחה!


יום ראשון, 2 במאי 2021

בולטות יצירתי-ומכירתית

 

בס"ד




התופסן בשדה-הפרסום

איי-קצ'ר תשומת-לב

בולטות ושונות. חדות וייחודיות. מלכודת למוח.

אלה הדברים הראשונים שעלינו לעשות בשיווק בכלל ובפרסום בפרט.

בעולמנו העמוס במסרים מכל כיוון ומכל זווית, חייבים לזכות בתשומת ליבו

של מי שאנחנו מחפשים. איך עושים זאת? כמספר הנושאים המעניינים את האדם,

כך גם מספר האפשרויות. אפשר בצליל או בתמונה. אפשר בפונט או במהומה.

אפשר בטעם ובריח. יש מי שיבחרו אנשים יפים, חיות-מחמד או ילדים.

אחרים יעשו זאת עם משחק מילים או אישיות מוכרת ואהודה.

אך המטרה היא אחת-הנה אני! היו ערניים! כדאי לכם! כי אין דברים כאלה.

המיקוד הוא ההזמנה לריקוד

היות שאמצעי המדיה ונקודות המכירה מגוונים ומשתנים כל שנייה ורבע,

צריך להפתיע. להגיע ולגעת מכיוון לא צפוי. וואנס תפסת את הריכוז ואת ההתעניינות

של מושא מסריך, אפשר למכור/להסביר/להגדיר/להזמין/לחרמן...

''להתקדם לשלב הבא ביחסינו''. לפנות לרגש או לשכל, לאימפולסיביות או לאינטרס.

''להנדס'' את הלקוח לצרכיך. אולי לא נעים להגיד, אבל פרסום זאת

עבודה-בעיניים. זה נעימות באוזן. צמרמורת של עונג. פיתוי משכר. גירוי ממכר. ומהצד שלך, 

זוהי חכת-דייג.

כאן נכנסים למשוואה-קהל היעד. יוקר ויוקרה. מיקום ואיך מגיעים. צור קשר.

הושט היד וקח. הקליקי והרוויחי.

לא לשכוח מה התכוונתי. להיות רלוונטי.

מה שאנחנו מדברים עליו הוא יצירתיות. קריאייטיב. כולם חושבים שכבר אמרו וניסו את הכל.

לכן צריך ''לבוא-בהפוכה''. להיות לא צפויים. אבל. וכאן בא אבל חשוב.

לא לעוף לכוכבים סתם ככה. לחבר את הרעיון עם קרקע-המציאות.

לתפור היטב עם מה שמציעים או מוכרים. כי אחרת זה רק ''קטע'', דאחקה

או במקרה הטוב-אומנות-לשמה. ואנחנו רוצים להניע-לפעולה. לגרום למי שנחשף/ת

לעשות-מעשה. כי אחרת, מה הואילו חכמים בתקנתם.

כך למשל בשיטת הטיזר משחררים ''בלון''-בולט ומסקרן. נותנים לו לפעול את פעולתו.

אסור למשוך את זה יתר על המידה. כי יאבדו ענין. בדיוק בעיתוי המתאים,

יוצאים עם תשובה. בכל מקום בו-זמנית. כשכולם כבר מתים-מסקרנות.

כולם עם פה פתוח וענין מתוח. בום! שיצעקו WOW. ויחשקו במה שאנחנו מציעים.

מה שקורה-בפועל במקרים-רבים, יש ''אובר-פרמסינג''. שגורם לאכזבה. חוסר קשר עם המוצר או המסר. עכשיו לך תסביר ותתנצל. לך תקום מהנפילה.

אה, רפיטציה. חזרה על המסר שוב-ושוב-ושוב. אבל לא להגזים. כי אחרת במקום לעורר-ענין ולהגדיל את המכירות, נעורר בחילה ומיאוס.



שם לעסק חדש-סלוגן בדבש-לוגו מודגש או במילה אחת מיתוג

שם מקורי לעסק, שם למבצע, שם לאירוע, שם לחברה, שם טוב.

כל אלה ועוד הם תחילתו של הדייג. מי שבולט שולט.

כך גם בסלוגן. [הסיסמא שלך שצמודה לשמך הטוב.] היא מעבירה מסר בשפה בלתי נשכחת. לפעמים ביטוי מוכר או טרנדי, לעיתים פתגם עם סוויץ' קטן. ואפשר גם להגיד משהו שיחשבו ויגידו:

וואלה! איזה מדהים. לא שוכחים. מצטטים את הסלוגן. משתמשים בו בכל מיני הקשרים.

אם כך קורה, ניצחת את השיטה. זכית בלוטו. בלוגו לעסק, אותו הדבר.

רוב הלוגואים/סמלים-מסחריים באותו התחום, דומים. הם שאובים מאותו עולם-מושגים.

תיווך ונכסים-בית. תכנית-חסכון-קופה או ערימת מטבעות. נקיון-נצנוץ של ברק.

ספורט-גוף בתנועה או כדור. ים-גלים או דגים. נופש-שימשייה או משקפי-שמש.

אוכל-סכין ומזלג. וכן הלאה עד אינסוף.

משעמם? לא בהכרח. תלוי איך. תלוי באיזה צבע. מאיזו זווית.

בסוף-בסוף נוצר המיתוג. אותה תחושה חמקמקה, שמעבירה את מהות-העסק.

הטון, השפה, הצבע, הפונט, הצליל, התמונה, האוירה-הכללית שמתקבלת.

היא אמורה להגיד עלינו הכל. ראית, זיהית, אהבת, רצית. על המיתוג נבנית התדמית.

על המיתוג להתבטא בכל משק עם הצרכנים והלקוחות, עם המתעניינים ועם שאר השוק.

תוך חצי שניה יודעים במי ובמה מדובר. התשומת והלב מתחברים. ככה צריך להיות. 

שונה ושובה-עין.

נקודת-מכירה או נקודת-נחירה

איכשהו במקרים רבים נדמה לנו שמספיק שהצרכן יגיע אלינו.

זוהי טעות נפוצה ומסוכנת. כי אפשר להביא את הסוס אל השוקת. אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות. צריך להנגיש, להציג, לפתות. לתת טעימה. לשים את הדברים מול העיניים.

לרשום את המחיר במקום בולט. לקבוע תמחור נכון. [אומרים שישנם מספרים שפשוט ''לא נקלטים טוב בראש''], למצוא משהו שמזכיר את הפרסום. אלמנט, צבע, מילה. משהו. שיעשו את ההקשר.

חלון הראוה צריך להיות מזמין. סידור המדפים. מיקום המוצרים למעלה/למטה-מיד-בכניסה או בפינה מרוחקת. ערימה של מוצרים במבצע ע''ג ''באלה'' פלטפורמה. על החנות/מרכז להיות נקי. החלונות צריכים להיות מבריקים. כל יום. כך גם הריצפה. בלי אבק על-המדפים. שיהיה נעים ומזמין. המוכרים צריכים להציע עזרה. אבל לא לנג'ס. לחייך אבל לא באופן מזויף.

כדאי מאוד גם להציע בקופה, להירשם למועדון-הלקוחות. [מה, עוד אין לכם?]. 

שיעשו לכם לייק בפייסבוק ויעקבו באינסטגרם.

מומלץ לתת במעמד הקניה שובר לקניה-חוזרת ו-''חבר-מביא-חברה''. כדי להגדיל את קהל-הלקוחות ולהפתח לחדשים ולחדשות.



תערוכה-כנס-אירוע-מכירות>אחד ממיליון או אחד למיליון

לפעמים בוחרים להציג את המוצר, השירות או החברה בתערוכה, בקניון או בכנס מכירות.

לא פעם סביבנו באותו המתחם, מתחרים-ישירים או עקיפים. מוקדים מושכי-קהל.

ומה בסך הכל רצינו, שיבואו אלינו לביתן. שידברו עם איש-המכירות, שיבצעו הזמנות.

הרי כבר שילמנו על המקום. [לקחו יקר. הבטיחו חשיפה]. להיות יפה ולשתוק...

לא מביא מכירות. רק מבט חטוף במקרה הטוב. צריך גימיק. זמר-מפורסם. מתנה-שווה.

אוטו/רחפן בשלט רחוק שמסתובב פה ושם ומזמין/מושך אלינו לביתן.

אפשר להציע משהו טעים או להקרין סירטון פנטסטי. לערוך הגרלה נושאת-פרסום ונושאת פרסים.  בשום פנים ואופן, לא להסתפק-בדלפק.

אם עומדים בשורה אחת עם כולם באותו המעבר. אם רק הלוגו או הפוסטר מאחור או בחזית, זה לא מספיק. עוברים לידנו ושוכחים תוך דקה.

אם כבר התייצבתם והשקעתם במקום, תבלטו. שיזכרו אתכם הכי, הכי מכולם.

ולא פחות חשוב, תמיד לאסוף דאטה. כרטיסי ביקור עם כל הפרטים. שיהיה איך לעשות פולוו-אפ בימים שאחרי.

גילו התעניינות? עכשיו בואו נמכור להם. בשיחה, במייל בכל דרך.

אחרת הכל יהיה כמו מים שעברו מתחת לגשר.

לסיכום-למשוך את הדבורים אל הדבש

מיוחדות ויחידיות. להיות במקומות שאחרים לא שמעו עליהם. אם צפוף במתחרים,

לייצר מוקד ענין. במדיה/ברשת אותו הדבר. להמציא ''שפה-ייחודית ובולטת''.

ככה יזהו את המותג שלכם מבין כולם. ככה ירצו דוקא בכם.

להופיע, להראות ולהשמיע כמה שיותר. אבל מפעם-לפעם לגוון. לא לשעמם.

ליצור באזזז חיובי שידברו עליכם. שתהיו בפוקוס. שיראו אתכם מעל-כולם.

בצליל, בצבע, בתמונה, בסיפור מרתק. להציע מבצעים. לתת משלוח-חינם.

להיות הכי מבוקשים ומפתים. לחשוב יצירתי. אבל לא להפוך לקוריוז. לחשוב מכירתי.

אבל לא לשכוח את התדמית. המכירה תגמר. התדמית/האימג' שלכם יישאר.



יום רביעי, 10 ביוני 2020

תוכן-מקורי-תפסו אותי במילה


בס"ד

כתיבה מסוגננת ומענינת
מילים אינן דבר של מה בכך.
כדי לחבר טקסט משובח צריך להכיר את השפה על-בוריה.
רצוי להוסיף סימני-פיסוק לנוחות הקריאה.
כדאי מאוד, שהתוכן יהיה מענין-כדי שירצו לקרוא בו.
אך זוהי רק ההתחלה.
ישנן אינספור סגנונות
תוכן ניתן לכתוב בדרכים מגוונות וברמות שונות. וכן. גם משונות.
יש מה שנקרא 'תוכן-איכותי'-כלומר טקסט שכתוב כהלכה.
אחר כך יש 'תוכן-מקורי'-כזה שלא נראה בשום מקום אחר.
אך רוב רובם של התכנים הם קופי-פייסט. המעתיקים המתוחכמים,
יקחו טקסט קיים וישנו אותו מעט. יזיזו את הפרקים למעלה/למטה,
יחברו כותרות חדשות. אולי אפילו יערכו את התוכן. ישנו מילים ומשפטים.
יוסיפו ''מילות-חפוש' מבוקשות.
אפשר גם לכתוב בהומור, בשנינה, בצורה-מכירתית, בסגנון תאטרלי,
דרך סיפור, בשפה-עסקית, בשפה-גבוהה...נגיע לזה בהמשך. 
אם ישאר מקום ואם יהיה לנו זמן-כאן בהמשך המאמר.
אינפורמטיבי או מרתק
כל פרויקט שיווקי/פרסומי-נכתב על-פי בריף. מי קהל היעד? לאיזו מטרה הוא מיועד?
מה התחום או הענף עליו כותבים? מי המתחרים? 
[לינקים לאתרים ו/או חומרים שלהם].
איפה יופיע הטקסט? [באתר, בפרוספקט, בניוזלטר, ברשתות-החברתיות...].
את המידע הזה, פלוס נקודות נוספות, נותנים לקופירייטר.
הוא [אני] מעבד בראש את כל הנתונים ועושה מהם מטעמים.
כלומר מיצר תוכן יוצא-מגדר-הרגיל. אם לא פועלים באופן רציני ומקצועי זה,
אולי עדיף לכתוב לבד. איכותי ולענין זה לא יהיה. אבל הי על מקצוענות,
צריך לשלם. וזה משתלם.
כל המידע הדרוש ומה שצריך-דגוש
אומרים שדורות ה-X-Y-Z או בעברית נגיד עד גיל 30, לא אוהבים לקרוא.
תן להם תמונה, כותרת וסאלמאת. אני מאמין שאם התוכן מרתק וכתוב היטב,
ירצו לקרוא עד הסוף. יש כל מיני שיטות לעשות זאת. 
אבל העיקר שיהיה רלוונטי ומענין.
אם לדוגמא כותבים ''תכונות-המכשיר''-על התוכן להכיל את כל האינפורמציה.
מארץ היצור והפירמה ועד הבורג הכי קטן. על כותרות הפרקים להיות ברורות.
אך ניתן ''להרטיב'' טיפה. נאמר במקום ''שליטה-מלאה'', לכתוב-''להיות בשלט-קרוב''.
במקום ''במחיר מיוחד'', ''בדיל-הזול''. יחד עם זה, אם יש נקודה חשובה או ייחודית-
עדיף לרשום אותה במקום בולט ובפונט דגוש ולא להצניע אותה-בשורה השלישית מהסוף. כי אחרת אף אחד לא ישים לב ולא יזכור אותה.


הקפדה על קוצו של י'
בעת כתיבת הטקסט. לפני שמעבירים לעיצוב והפקה, יש לשכתב שוב ושוב, 
יש לערוך ולבצע הגהה, מספר פעמים. מותר למחוק ולהוסיף, 
להוריד משפט או מילה או להוסיף פסיק.
כי אחרי שהתוכן יוצא, קצת קשה לתקן, להסביר ולהתנצל. עדיף לעשות זאת מבעוד מועד. חשוב גם לעבור ולוודא שכל הנושאים הרצויים, אכן עברו בצורה ברורה.
שאין חלילה 'תאויוט-קטיו' או 'שגיעוט' בניסוח.
טעות נפוצה אגב היא כותרת עם פסיק באמצע ובלי נקוה בסוף.
למשל: ''זה לא מה שאתה רוצה, זה מה שאתה מוצא ''
כמעט כולנו חוטאים פה ושם בעיגול-פינות. בתוכן שצריך ''לעשות-את-העבודה''-
עדיף להיות ברורים ומדויקים. אחרת זה עלול לחזור כבומרנג.
טקסט ממגנט
ישנם כאמור דרכים רבות ומגוונות לכתוב טקסט.
מובן מאליו שצריך להתאים למדיום. ברור גם שכדאי לדבר בסגנון שידליק ''וידבר'',
לאותו קהל/פלח-שוק אליו מכוונים. אך מעבר לזה אפשר לכתוב למשל-שאלות ותשובות. או לספר על מקרה שהיה. ניתן לכתוב עם דוגמאות ועם נתונים מחקריים.
יש מי שבוחרים דוקא בסגנון-קורקטי>אלה הדברים. נקודה. סוף. 
אפשר לצטט אשיות-מוכרת או עדיף אדם ידוע, מהתחום בו עוסקים. 
ולא סתם פליט-ריאליטי, שזוכרים אותו לרגע. 
התוכן יכול להיות עצוב או הומוריסטי.
מתחכם או אפילו מתנגן בחריזה. הכל צפוי והרשות נתונה. [משנה פרק ג' משנה טו.]
לא בהכרח. אם התוכן ממוקד מטרה. הרשות אינה נתונה.
אם מחברים טקסט-מקורי-שום דבר אינו צפוי. תוכן טוב עובד-עלינו-בעינים.
מגרה אותנו להמשיך בקריאה. לדעת לעשות זאת-זו אומנות.
גוגל אוהב את זה
האלגוריתם של מנוע החפוש החשוב ביותר בעולם, אוהב מקוריות.
הוא סורק כל הזמן כמו רדאר-סופר-מתוחכם. הכל כדי למצוא תוכן חדש ומקורי.
כשהוא מזהה טקסט שכזה, עם מילים שאנשים מחפשים בתדירות-גבוהה,
הוא מקדם אותו בדפי-החפוש. [אם אינך קיים בדף הראשון או מקסימום השני-ואולי השלישי-אינך קיים. כי מתענינים ומתענינות מעולם לא יגיעו אליך.]
אם מדובר על כתיבה שאינה לאינטרנט החוקים יכולים להיות שונים.
אך אחוז החשיפה והשימוש ברשת בכלל ובגוגל בפרט, רק עולה מיום ליום,
לעומת שאר-המקומות באוף-ליין.  נכון. האלגוריתם של ''אלוהים-החדש''
משתנה חדשות לבקרים. אך מקוריות ומילות-חפוש-כנראה שלנצח יופיעו 
בראש-הרשימה.

תוכן מקורי זה לא מקרי
מי שרוצה להעתיק, יש לו מספיק. אפשר לקחת מכל מקום,
ללחוץ Ctrl-c ואחר-כך Ctrl-V. אולי תהיו חשופים לתביעת זכויות-יוצרים. אולי לא.
אך מי שרוצה לעשות את הדברים כמו שצריך, שיפנה לקופירייטר מנוסה וחד.
[אני מכיר אחד-במיוחד]. על התוכן להיות מקורי. מנוסח היטב. בלי שגיאות.
כתוב ברצף קריא. מזמין. אמין. מפתה. רלוונטי.  יש לענות לבריף מוגדר ולא לעוף לכוכבים בלי סיבה. [אלא אם כן כותבים עבור נאס''א.] כדאי למצוא כותרות חזקות
ולא לכתוב ברצף. העין מתעיפת. הראש משתעמם. צריך לבחור סגנון כתיבה ורצוי להצמד אליו עד הסוף. לדאוג שכל הנקודות יכתבו באופן מובן וברור.
לבצע הגהה ולפרסם את התוכן רק לאחר שבטוחים ש-זהו-זה.
נ.ב
בסוף-תמיד מומלץ להוסיף ט.ל.ח [טעות-לעולם-חוזר]. כי אנחנו בני-אדם.
ולא כדאי שיתפסו אותנו במילה-אם היא שגויה.



יום שלישי, 5 במאי 2020

למה סלוגן לעסק כל כך חשוב

 


קליק לאתר שלי

למה לי סלוגן

שם-העסק חיוני, כדי שידעו במי ובמה מדובר.

ההגדרה אומרת מה מהות העסק או החברה.

הסלוגן, נותן את השוואנגה! הזוית המפתיעה. משהו שתופס אותך ומסובב.

סלוגן לעסק זה הפאנץ' שלא שוכחים.

>אל תשכח לקחת פרוטק מותק.

>גידרון-זה מה שאוכל היום.

ישנם חברות וארגונים, שמוותרים על הסלוגן. יש מי שאינם מבינים את חשיבותו.

יש מי שרוצים לחסוך כסף על קופירייטינג. אבל מה שקורה למיתוג בלי סלוגן,

שהוא הופך-צולע ולא שלם עם עצמו. מרגישים שמשהו חסר. חסר משמעות.

חסר ערך.

יסוד איננו סוד

שורת הסלוגן, מהווה בסיס איתן ללוגו עם השם. לא פעם הלוגו אכן

יושב על גבי השורה. נשען עליה ומקבל חוזק נוסף.

הסלוגן צריך להיות בולט. אין טעם להצניע אותו. הוא "עמוד-האש לפני המחנה."

הוא מכריז-בגאון או בשגעון, על היתרון המובהק של העסק.

נותן משמעות בדרך כלל בשפה זכירה וקליטה.

יש אפילו סלוגנים שחזקים, ממש כמו שמו ותפארתו של העסק.

>לימן שליסל-מתוק בפה.

את הסלוגן צריך לכתוב, להגיד ולהקפיץ ישר-לפנים, בכל מגע עם הצרכן ועם לקוחות פוטנציאלים. בכל הזדמנות. כמה שיותר.

איפה יופיע הסלוגן

את הסלוגן הנבחר יש לחבר כאמור ללוגו. על ניירת-משרדית ועל פנקס-החשבוניות,

הוא לא חייב להיות. אך בכל מקום אחר כן. בבאנר, באתר, במודעה ובשילוט,

בפייסבוק ועל-הרכב, בניוזלטר ובסרט [תדמיתי ופרסומי], בדיוור-ישיר ובחסויות.

בכל מגע עם קהל הוא צריך לבלוט ולפאר את שמך.

כאמור, לא פעם זוכרים את הסלוגן, יותר מאת שם העסק-עצמו.

כי הוא מדבר בשפה שכולם מבינים.

סלוגן-לחנויות הנוחות בתחנות סונול

איך ממציאים סלוגן

אוגילבי, אבי הפרסום המודרני אמר:

[אני כותב מהזכרון]

בסלוגן הכי טוב להשתמש בפתגם או בביטוי-שגור. כזה שמתאים בדיוק למסר הממוקד שברצונך לשדר. 

אם צריך, תשנה אות או מילה, כדי לקבל את הטוויסט הרצוי. אוסיף ואומר במלוא הצניעות-אם לא מצאת את הפתגם או הביטוי,

חבר משפט חדש. כזה שיהיה כל-כך חזק, שישמע כאילו-מישהו-חשוב כבר אמר אותו.

יש לצלול ולעוף לעולמות התוכן של המוצר/עסק/חברה/ארגון ולדוג משם את תמצית הענין. ממנו ניתן להכין את הרוטב. 

אפשר ללכת עם סלנג שגור בפי קהל-היעד.

אפשר לראות מה עושים המתחרים ולהמציא משהו מוצלח וזכיר יותר.

אל לו להיות יריה באפלה

כדי לפגוע בול בפוני ולהשיג את המטרה חייבים להיות מדויקים.

אי-אפשר להמציא סלוגן מעולה, יש מאיין. המשפט צריך לצאת ממסר אחד מרכזי שרוצים להעביר. 

תפיסת-עולם מושלמת בכמה מילים. הוא יכול להיות זוג-מילים או משפט עם שבע מילים. 

הסלוגן יכול להכתב בעברית או בכל שפה אחרת שהציבור מבין.

הסלוגן צריך להיות ברור. לא מתחכם מדי. אבל עליו להיות מחודד היטב עם שפיץ

של טיל בליסטי. כזה שהופך עולמות. אם הסלוגן מבולבל ולא ממוקד. יש לחשוב עוד.

כי הוא אינו משיג את מטרתו.

אחרי שבוחרים סלוגן הוא עובד מעצמו?

הלואי שמספיק היה לרשום את הסלוגן על שלט הביזנס. אך כמובן שיש

''להפיץ-את-הבשורה''. כלומר להודיע לכולם. בכל מקום. בכל יום. בכל שעה.

כי את הסלוגן כמו כל רעיון פנטסטי בפרסום, צריך לשדר במידיה.

בתקשורת-שכנועית, יש להתמיד ולחזור על המסר-עוד ועוד ועוד.

עד שאנשים מכניסים אותו לשפתם. הסלוגן הופך כל-כך שגור שמשתמשים בו

לא רק בהקשר של מה שאתה מוכר. אבל לעולם יזכרו מאיפה הוא בא.

לפעמים אפילו קולגות או חברות אחרות מנסים לגנוב ולהשתמש בו.

לסלוגן יש תאריך תפוגה?

לא בהכרח. אם הוא משובח ועונה למסר-המרכזי שרוצים לשדר.

אם כולם כבר מכירים אותו. אם הוא לא נשמע אנכרוניסטי. אם הוא עדין ''מחזיק-מים''.

אם הוא ''עושה-את-העבודה'' אין כל סיבה לשנותו.

במידה והאסטרטגיה השתנתה, רוצים להגיע לקהלים חדשים, נוספו מוצרים חדשים ושונים במהותם תחת אותו שם מותג...

או אז אפשר ואף רצוי, לחפש סלוגן חדש ועדכני.

אחרת, למה להחליף משהו שמשרת אותך נאמנה?!

מה שקורה בפועל בחברות וארגונים, כשמגיע-מנכ''ל או מנהל-שיווק חדש.

כשממנים-יועץ ''שלא ידע את יוסף''. הוא או היא, רוצים להטביע את חותמם.

לכן מבצעים את השינוי. האויב של 'הטוב-מאוד' הוא 'היותר-טוב'. אין לזה סוף.

שורה תחתונה

סלוגן פצצה מעביר את המסר המרכזי שלך-בצורה ברורה וזכירה.

סלוגן מצוין לא ממציאים לבד-מבקשים מקופירייטר.

לסלוגן פנטסטי אין מחיר-הוא מעיף את המסר לשמים.

יש לחזור עליו שוב ושוב ושוב...

אין צורך להחליפו אלא אם כן הוא הופך לא רלוונטי.

למה? כי כבר מכירים ומזדהים איתו.

עליו להופיע כמה שיותר עד שיהפוך לחלק-מהשפה.

אם הסלוגן ממש-ממש טוב והוא זוכה לחשיפה אידיאלית,

כל העולם ישיר וירקוד אותו.

הסלוגן הנהדרי שלך, לא גדל על העץ. טוב אולי במקרה שלי כן.


יום ראשון, 9 בפברואר 2020

תדירות-חזרה-רפיטציה לפרסם שוב-ושוב


בס"ד
לפני-אחרי-ותוך-כדי
למה אנחנו חוזרים על מסרים

פרסום חד-פעמי, הוא כמעט חסר-ערך. מישהו ראה מישהי שמעה
וכל השאר, בכלל לא שמו לב. כשאנו חוזרים על מסרים שוב-ושוב [רפיטציה],
ישנו סיכוי גדול שלקוחות יזכרו אותו ויחשפו אליו יותר.
לכל אחד יש שם
שם העסק או החברה, לא נבנה ביום אחד וגם לא בשנה.
יש להתמיד בשירות מצוין, בחדשנות, במחירים סבירים ובחשיפה.
נכון, ישנם מותגים-מובילים וחזקים, שדי להם במסר קצר
וכולם ידעו במה ובמי מדובר.
אולם על עסקים וחברות קטנות ובינוניות ש''בונים-את-השם והמותג'' יום-יום,
מוטלת האחריות להגיד ולהראות אותו לכולם-בכל הזדמנות ובכל מקום.
כך יפגשו בו, אם לא כאן אז שם. אם לא היום אז מחר.
אבל מה מהות העסק? מה הוא מוכר? והארגון, מה ואת מי הוא מיצג?
למה חוזרים על מסרים?
מחקרים קובעים שלקוחות עשויים לפגוש מוצרים ושירותים באופן הכי תכוף,
לפני ואחרי ביצוע העסקה או ההזמנה. אז הם במוד של חפוש ואיפוס.
בהתחלה מתענינים מה לקנות-איפה-ובכמה. בסוף, הם ''מחפשים-חיזוקים'',
שיצדיקו את השקעתם. צרכנים שנמצאים במודעות של קניה, יתורו אחר כל מידע,
מחברים, קולגות, משפחה ואפילו מהאדם ברחוב.
אם הם מתכננים לקנות מכונית למשל, הם יסתכלו סביבם ברמזור, בתחנת-הדלק,
בחניון, בפקק. אולי אפילו ישאלו את הנהג/ת.
"מה?! מבסוט מהרכב?". כך גם בכל תחום אחר.
לכן חוזרים על מסרים פרסומיים/שיווקיים. כי אנחנו עשויים לפגוש
את  הלקוח הבא שלנו, בכל מקום ובכל שעה.

לקוחות לא מתים הם מתחלפים...וחוזרים ב''ה
כל בעל-עסק, ארגון וחברה. כל סוכן מכירות ומנהל-שיווק יודעים היטב.
צריך לקוחות מרוצים שימליצו עלינו ויהיו 'שגרירים טובים'.
אבל תמיד צריך ''לדוג את הלקוח הבא''. אסור לנוח על זרי הדפנה.
אם נרדם לרגע בשמירה, העסקה תיפול ותעבור למתחרים. לכן צריך לשמור על ערנות
ולהיות עם היד על ההדק 7\24. לתור אחרי מתענינים ולתפוס אותם כשהם חמים.
לפתות אותם לבוא דוקא אלינו ולא לחצות את הכביש.
מזקקים את המסר ומגבירים חשיפה
יש לחשוב ולהאדיר את היתרונות הברורים שלנו ה-USP.
קודם כל-מה אנשים מחפשים ורוצים ואחר כך מה יש לנו בזה, שאין למתחרים.
עכשיו צריך למצוא את הדרך השיווקית, היצירתית, הברורה
והמפתה ביותר לנסח את המסר. או אז יש למצוא את המידיות, שיבטיחו
את החשיפה הגבוהה ביותר מבחינת עלות/תועלת.
מרגע זה יש ''להפציץ'' בפרסום כמה שיותר פעמים ובמשך כמה שיותר זמן.
אם התקציב מוגבל, מגדירים תקופות חשובות ומרכזים מאמץ.
למען יחשפו-ירצו-ויקנו.
איפה תופסים לקוחות
תופסים לקוחות פוטנציאלים באזניים, בעיניים, בלב ואפילו בזנב.
תופסים אותם בקניון, בבית, בחניון, בעבודה.
מפתיעים אותם בנייד, ברחוב, בטלויזיה, ברדיו, ברשתות ב...בכל מקום
בו הם עשויים להיות. צריך להתאים את המסר לקהל-היעד
ולעשות פיין-טיונינג לפי המדיום. אבל. וכאן בא אבל חשוב.
צריך מסר מרכזי אחד. סלוגן-תמונה-צלילים-ניחוח-טעם.
אפשר גם לבחור-מוביל-קמפיין [ברנד-קרקטר] ולהעביר באמצעותו את המסר
פעם אחרי פעם אחרי פעם. רק ככה משיגים את התוצאה הרצויה:
שירצו אותנו ויקנו אותנו. אלא אם יש לנו תקציב ענק.
או אז אפשר לפנות לכל קהל באופן מעט שונה.
אבל אם המשאבים מוגבלים יש לדייק במסרים [ולהתאימם לכולם]
ויש לרכז מאמץ במדיות מסוימות ובתקופות הכי משתלמות. [עלות/תועלת]

דוד מול גולית
איך מנצחים את הגדולים ונוגסים בעוגה?
עושים זאת עם יצירתית בלתי שגרתית. עושים זאת עם פרסום מפתיע.
עולים במדיות לא שגרתיות ולא איפה שכולם מפרסמים.
עושים 'שתופי-פעולה' שמעניקים לנו חשיפה גדולה ורחבה יותר,
גם לקהל שבאופן רגיל לא יכולנו להגיע אליו. לדוגמא: מבצע עם רשת-שיווק.
פרסום במגרשי-ספורט או בהופעות רבות-משתתפים. בהצעות ייחודיות
לקבוצות פייסבוק ולמועדוני-לקוחות. מנצלים את הכוח שלהם כדי להציג את עצמנו.
בואו נחזור על זה
לקוחות הם החמצן של העסק. צריך לתפוס את תשומת-ליבם.
יש להכין מראש מסר שונה, שנון,  יצירתי ובולט. לאתר ולהזמין
את המידיות הכי משתלמות. [ע''פ עלות/תועלת]. לפמפם שוב ושוב ושוב. להציע הטבה ללקוחות חדשים וללקוחות חוזרים. לאסוף דאטה כדי להודות על הקניה-האחרונה ולהגיע אליהם בקלות בפעם הבאה. לנצל 'קבוצות-כוח' ברשתות החברתיות ובמועדוני-לקוחות.
לערוך סקר חשיפה לפני, תוך כדי ואחרי הפרסום.
להסיק את המסקנות ולפרסם שוב.
פרסום נכון וחוזר-תמיד עוזר.
נ.ב.
מומלץ לפנות לאיש-קריאיטיב שיוכל לתפור את כל החבילה.
מהבנת הנושא ותכנון הקמפין. עבור בהכנת עזרי-פרסום יצירתיים.
וכלה בהפקה ורכישת המדיה. בכוחות עצמו או עם אנשים טובים סביבו.
בלי עלויות נשך ומגבלות זמן ומקום, של משרד-פרסום עסוק ומלא בעצמו.

אין תיאור זמין לתמונה.